To Tampa FL

באחד הביקורים של איתן במעלות עלו זכרונות נחמדים מהטיול באמריקה ב2015. איתן זרק שחייבים לעשות זאת שוב - לבקר את ברני ופאולה ומני ומרים. בפברואר יש לברני יום הולדת 91 ואיתן יהיה 69. מהר מאד העניניים התגלגלו ואכן נעשתה תוכנית נסיעה משפחתית הכוללת את ברני ופאולה בפלורידה, את מני ומרים במקום החדש שלהם בניו-ג'רסי והחתונה של Pamela, הבת של בת הדוד אווילין שתתקיים בניו-יורק. חתונה יהודית אמריקאית בבית מלון יוקרתי. איתן מבקש לראות את מפלי הניאגרה. איתן ואבי אוהבים קור ומקווים שבחודש מרץ עדיין יהיה שלג יפה בצפון מדינת ניו-יורק.

יום שישי 25.02.2017

הבוקר התחיל בבלגן מיותר. הודעה במייל מלופטהאנזה שאפשר לעשות check in לטיסה. אנחנו חייבים למהר כדי לתפוס מקומות. איתן קנה מושבים ושריין אותם לעצמו ואנחנו רצינו לחסוך 160 דולר. אבי קם (שש בבוקר) וגילה שיש הפסקת חשמל ואי אפשר לעשות את התהליך במחשב. זו הפסקת החשמל הראשונה מזה שנה, "מיוחד עבורנו". באין ברירה אבי התחיל את התהליך בטלפון הנייד. דרשו פרטים של איתן, התקשרנו לאיתן, אקצר ואומר שלא היה ברור מה צריך למלא והתהליך נתקע בשלב הויזה וכתובת. עד שהחשמל חזר (אחרי כמעט שעתיים) המושבים הטובים שרצינו נתפסו. די מהר ובפשטות עשינו את הבורדיניג במחשב, כי הפורמט שם יותר ברור מאשר בטלפון. כל אחד מאיתנו יישב במקום אחר. חבל, כי היו מושבים טובים פנויים, אם היינו מצליחים בפעם הראשונה. איפה הזמנים של פעם? הכל היה פשוט ומסודר יותר. קונים כרטיס כולל הכל וזהו. כיום זה מרוץ של מי תופס קודם ויותר בזול.  
נוסף לכך בוזבז Data של אינטרנט שמאד חסכנו בימים האחרונים לקראת הטיסה. המסלול שיש לנו בגולן טלקום נותן ללא תשלום נוסף גלישה חופשית בארה"ב עד GB6. זה אמור להספיק לנו. 

לאחר 5 דקות שחיכינו ברחוב מעבר לשעה המוזמנת (2 בלילה) למונית, איתן התקשר ונאמר לו שהמונית "בדרך". כשהמונית הגיעה בעשר דקות איחור, התברר שהפקידה פישלה ושכחה להזמין מונית. מזל שהייתה מונית זמינה מעכשיו לעכשיו. איתן אמר שבדר"כ המונית מקדימה וזו הפעם הראשונה שמאחרים. אחרי הפסקת החשמל מהבוקר  - אין זה מפתיע. הכל קורה במיוחד בשבילנו.

בנתב"ג היה רגוע וללא הרבה  נוסעים. התיישבנו לקפה. 

 

בטיסת לופטהאנזה: בארוחת הבוקר שהוגשה בטיסה חשבתי על רייס. הוא היה שמח לקבל את הלחמניה שהוגשה כי היא יכלה לשמש לו כעצם. כל כך קשה הייתה. היו די הרבה "חיתחותים" ככה אבי אומר שקוראים לנידנודים של המטוס. עם המזל שלי כשקמתי לשירותים, דיילת חסמה לי את המעבר עם סבר פנים חמור ודחוף שאחזור למקום להיחגר. ניצלתי הזדמנות כשהדיילת נעלמה, לקחתי סיכון וקמתי ללכת לשירותים וטוב שכך. כשיצאתי מהתא השתרך תור ארוך של ממתינים.

נחתנו בפרנקפורט גרמניה לבדיקה ביטחונית מחמירה מאד עם שיקוף של כל הגוף (ידים למעלה בתא מנהרה). התור ארוך אבל עובדים ביעילות. זו לי הפעם הראשונה שעברתי בדיקה גופנית. כנראה בגלל המגפים שנעלתי. הורדתי את המגפים, והם נמסרו לשיקוף במסוף. הבודקת מיששה אותי בצורה רכה ונעימה. כשאמרתי לה (בגרמנית) בסוף הסקירה שהיה נעים, הבודקות צחקו.

הגענו רבע שעה לפני טיסת ההמשך. אז התברר לנו שלא הספיקה ההליכה הארוכה עד עכשיו יש לנו עוד נסיעה באוטובוס. נסענו די הרבה זמן ורחוק עד שהגענו למטוס לעליה במסוף מדרגות כמו של פעם. אגב המטוסים מלאים מאד בנוסעים. אפילו ביקשו שני מתנדבים ממחלקת עסקים שיסכימו לשבת במחלקת תיירים תמורת תשלום של 800 יורו. ישבתי ליד אישה אמריקאית צעירה תושבת טמפה שחוזרת מהודו. מההתעסקות שלה במכשירים האלקטרוניים שלה קיבלתי את הרעיון לטעון את הטלפון הנייד שלי מהחיבור של המטוס וכך אנחת עם נייד עם סוללה מלאה.

ישבתי ליד חלון בצד השמאלי של המטוס, אבל היה בלתי ניסבל לפתוח אותו בגלל הקרינה והסינוור החזק מהשמש. היה חם. רק לקראת נחיתה יכולתי להביט על הנוף היפה של פלורידה.

ביקורת הגבולות בTampa הייתה יעילה מאד. עמדות "קיוסק" והכוונה ברורה ע"י אנשים. איתן עוכב קצת ובזמן הזה אספנו את המזוודות. הלכנו והלכנו לאזור של השכרת המכוניות. כאן נתקענו בתור כי בחברת ההשכרה שלנו Dolar הייתה רק פקידה אחת והרבה לקוחות. רק לאחר כ40 דקות הגיעו עוד 3 פקידות וציבור הממתנים מחא כפיים משמחה. קיבלנו טויוטה. צילמנו מכל הצדדים את כל השריטות וכד', העמסנו, התיישבנו במכונית כדי להתחיל בנסיעה ואז קלטנו שאין GPS שכבר שילמנו עליו. בירורים, המתנה של עוד רבע שנה ועברנו למכונית שברולט מליבו שחורה.

העיקר שהצלחנו להגיע בשלום למלון Sleep Inn Clearwater . תשושים ורעבים שמחנו שברחק הליכה מהמלון יכולנו לעשות לאיתן הכרות עם הרשת של Cracker Barrel ‘Old country store”

ואכלנו אוכל ביתי וחם.

https://en.wikipedia.org/wiki/Cracker_Barrel