יום שני 13.03.2017
כפי שנדברנו אחרי החתונה נפגשנו בשמונה
לארוחת בוקר במלון עם אווילין, דויד, פאמלה ובוריס, אמא של בוריס וספנסר. כולם
נראו עם קורי שינה בעיניים אבל מאושרים. נהדר היה לראות ששתי המשפחות מסתדרות יפה.
הורגש שרווח להורים שילדיהם התחתנו עם בן/בת יהודי. פיטפטנו והיה נעים ונחמד.
אמא של בוריס (אני עוד צריכה לברר את שמה)
מאד נחמדה. השיחה התגלגלה לרמת החינוך. היא סיפרה שלפני 3 ימים, בתה בת העשר באה
הביתה מבית הספר וסיפרה שהמורה טוען שהמוסד הישראלי רצח את הספורטאים במינכן!!!
היא מתכוננת לא לעבור בשתיקה על כך ולדאוג לפיטוריו של המורה. המורה הזה גם טען
בפני התלמידים שכל הרוסים קומוניסטים וזה מרגיז ומעליב אותה. באופן כללי במשך
היומיים האחרונים קיבלנו הרגשה שהמהגרים מרוסיה אולי קצת מצטערים שלא הגיעו
והתאקלמו בישראל.
פאמלה נמוכה ונמרצת מאד. מדברת מאד מהר
והיה לי קשה לעקוב אחרי דבריה. היא מתוקה מאד. הסבירה לי את עניין השושבינים
בחתונה. זה פשוט עניין של נתינת כבוד לאנשים שאתה רוצה ביקרם. אמרה שבחתונות לא
מקובל לעזוב לפני הזמן. המיוחד בחתונה אתמול היה שאנשים בשעה 17:00, חצי שעה לפני
הסיום, עדיין רקדו ברחבת הריקודים.
ספנסר רוצה לתכנן ביקור בישראל. הוא משתייך
ל"אש התורה" וייקח ימים חופשיים וכך נוכל לקחת אותו לסיורים באזור שלנו.
נפרדנו בחיבוקים ונשיקות ובהבטחה שנשמור על
קשר.
הערה: חבל היה לנו שאין קשר בין בני הדודים
בניו-יורק. יש עוד שתי בנות דוד שקיווינו שגם יגיעו לחתונה, אבל הסתבר שהקשר נותק
לפני 17 שנים.
היה לנו זמן לצ'ק אאוט מהמלון עד 12:00.
לרגע חשבנו לקפוץ לקניון הסמוך אבל אבי קיבל מייל עבודה והתיישב לעבוד.
 |
| אבי עובד |
איתן נרדם
בחדרו וגם אני נרדמתי על הספה רגע אחרי שצילמתי את אבי עובד. קמתי עם פסים על חצי מהפנים שלי מהכרית ששכבתי עליה.
בשלטים האלקטרוניים בכבישים בדרך לשדה
התעופה היה רשום אזהרה על סופת השלג המתקרבת "Heavy snow tonight" אנחנו עוזבים
ממש בזמן.
החזרת הרכב הייתה חלקה ומהירה. הבחור שקיבל
מאיתנו את האוטו אמר שאנחנו לא צריכים לשלם שום דבר מעבר למה שכבר שילמנו. נקווה
שאכן הוא צודק ולא יהיו לנו הפתעות. כשאבי ביקש ממנו לרגע את המפתחות כדי לפתוח את
הבאג' להוצאת המזוודות התברר שאין צורך במפתחות לשם כך כי יש כפתור ליד הנהג. אבי
סיפר את סיפור קופסת קריאת כבישי האגרה ושלא קיבלנו הדרכה על האוטו. ניכר היה
שהסיפור הזה מוכר לבחור, לצערו.
הגענו לשדה התעופה JFK יותר מידי מוקדם.
הייתה לנו בעיה למצוא מקום ישיבה למשך ההמתנה. מצאנו ספסל ברציף של הרכבת המובילה
נוסעים בין הטרמינלים הרבים שיש כאן. שדה התעופה הזה עצום.
אכלנו במסעדה בקרבת השער לעלייה למטוס. היה יקר אבל
מנות גדולות וטעימות.
 |
| במסעדה לפני העלייה למטוס |
הטיסה עד ציריך עם Swiss הייתה טובה. טיסת
לילה כך שכולם ישנו. בין חלוקת השתייה והאוכל. למזלי ישבתי ליד החלון מאחורי אבי
ואיתן ולידי היה המושב פנוי כך שהיה לי
מאד מרווח.
איתן טוען שלא כל כך ישן או לפחות לא ישן
טוב. נרדם חזק בזמן ההמתנה לטיסה הבאה.
הנוף שנישקף מהחלון מזמן הנחיתה היה יפה.
בזמן הנחיתה בציריך
נחיתת קנגורו קלה
 |
| הטיסה מעל הרי האלפים הייתה יפה. |
בציריך הייתה המתנה של שעה. זה טוב כי אפשר
לחלץ את העצמות והרגלים. מונית לבית הישן של איתן שם החננו את המכונית ונסיעה הביתה
בפקקים הידועים.
בשבע בערב הגענו הביתה וישר הלכתי לרייס.
אין לתאר את השמחה שלו. החל לקפוץ ולרוץ מרוב שמחה.
 |
| לפני נחיתה בנתב"ג רואים את המסלולים |
