3+4-03-2017 New Orleans, LA

יום שישי 3.03.2017 המשך

השארנו את המזוודות בחדרים ויצאנו לסייר ברובע הצרפתי של ניו אורלינס. נראה לנו שמצאנו את החניון היקר ביותר ושם החנינו את האוטו. 25 דולר לשעתיים.

ראשית הלכנו לכיוון השוק. למרות שהיה רק 5 אחה"צ חלק מהדוכנים החלו להסגר, אבל לא נורא, כי גם כך הוא לא מרשים במיוחד. איתן מצא גלידה גדולה . חו"ל מתקשר לאיתן תמיד עם אכילת גלידה :)

הדוכנים בשוק מלאים בשרשרות הזולות שמשמשות את הגברים העומדים במרפסות וזורקים אותן לבחורות שחושפות את חזן. הרבה דוכני כובעים ובגדים שנראים כתחפושות. בכלל האווירה בעיר הזו היא של חג פורים כל השנה. 

שרשרות זולות טיפוסיות למקום

הגברים מנסים לעודד נשים צעירות לחשוף חזה ואז יזרקו להן שרשרת צבעונית בתמורה.

גברים במרפסת מחכים עם שרשרות

בעיקר ברחוב בורבון יש אווירת חג ולכן הלכנו לשם. האנשים תירים ומקומיים, הולכים באמצע הכביש. מוזיקת ג'ז הרבה ילדים צעירים יושבים ומתופפים בקצב טוב על דליים הפוכים.

ילדים מתופפים על פחים

הבתים מקושטים עוד מהחג של Grass  Mardi שהינו חג פרוע במיוחד כאן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%99_%D7%92%D7%A8%D7%90

יש פנסים שמאירים ע"י גז.

שמנו לב שכניסות הבתים ברחוב הם ע"י מדרגות אבן. הבתים מעץ ומוגבהים במקצת ולכן המדרגות. 

פסלים חיים, אישה ערומה מתהלכת לה.

עמודים לקשירת סוסים

 

חזיר שחושב שהוא כלב מאד מצא חן בעיני. ממש חמוד. 

בכללי העוני ועליבות החיים מורגשים כאן.

האווירה הדחוסה של אנשים שונים ומשונים (כולל מסוממים ושתויים) והבלגן לא התאים לנו ולכן החלטנו לנסוע לאכול במסעדה המוכרת לנו שיש גם ב Slidell - Cracker Barrel ‘Old country store” במסעדה הזו אי אפשר להתאכזב.

יום שבת 4.03.2017

לאחר ארוחת בוקר במלון הגענו לשעת הפתיחה של המוזיאון The National WWII Museum

https://en.wikipedia.org/wiki/The_National_WWII_Museum

בזמן קניית הכרטיסים כל אחד קיבל תג איתו הוא יכול לעקוב אחר אחד מהחיילים שנלחמו במלחמת העולם ולדעת מה קרה איתו ומה עלה בגורלו. יש גם קישור באינטרנט. השם שקיבלתי הוא של J.V.Lafleur 

 
כולם מוזמנים להיכנס לקרון רכבת. בתוך הקרון מתישבים ולפני כל אחד מסך מחשב ומקבלים הסבר על התגים. יש רגע שמרגישים כאילו באמת הרכבת נוסעת. זהו קרון שהסיע בזמנו חילים. הרעיון מעניין. במוזיאון יש תחנות שמצמידים את התג ואפשר לשמוע על החייל שמשויך לך. כך גיליתי בהמשך באחת התחנות שהחייל הזה טבע כשבוי באונית מלחמה יפנית.

בתחילה הלכנו לתערוכה המתחלפת שהייתה הפעם על התעמולה הנאצית. כיצד הנאציזם עלה עם התעמולה וכוחה של העיתונות. בהחלט רלוונטי גם לימינו.

מיהו יהודי

משם פנינו ל"בדרך לטוקיו" שבעצם לשם כך הגענו הנה. המיוחד למוזיאון הזה שהוא מתמקד ומביא את סיפור מלחמת העולם גם את המלחמה באוקינוס הפסיפיק (השקט). אכן זו הייתה זוית ראיה חדשה עבורי על מלחמת העולם השנייה.

מדהים ומפחיד על כמה שני כוחות רשע משני קצוות העולם קמו באותו זמן והתחברו. העיצוב במוזיאון במה גבוהה ומודרנית מאד. יש אולם שמעוצב כג'ונגל ויש מקום שההרגשה של כניסה לספינה מלחמה. 

  

לא הייתי מודעת עד כמה יפן כבשה חלקים נכבדים בעולם והייתה אימפריה. חלקית ידעתי על כיבושים שם כי ראיתי במוזיאון בסינגפור וכך גם ידעתי על השנאה וסלידה שיש לסינים מהיפנים, בגלל המלחמה ההיא וההתנהגות האיומה שלהם.

נרשמנו לסרט Beyond All Boundaries

לפני הסרט עומדים ויש סרטון שנותן רקע לסרט והסברים. הדבר לקח יותר מידי זמן וממש היה לי קשה לעמוד. סוף סוף נכנסנו למושבים באולם. הסרט מאד "אמריקאי" עם הרבה show . תמונה אחת הייתה שווה הכל: מסך גדול צילום של מפת העולם כשיבשת אמריקה במרכז. השטן הנאצי מימין והשטן היפני משמאל. חזק מאד.

המלחמה עבור ארה"ב החלה רק בשנת 1941 עם המתקפה על פרל הרבור. בהחלט יש את ההרגשה וההבנה שהפצצה האטומית הגיעה ליפנים. לא הייתה ברירה.

בצהרים הרגשתי שאני חייבת לאכול ולשתות ואז מחוסר ברירה התישבנו במסעדה שבתוך המוזיאון. כאן הם גנבים במחירים. ממש מוגזם. לוקחים על סנדוויץ' כמו על ארוחה רצינית במסעדה. לפחות נחנו קצת והתאוששנו.

6 שעות לקח הביקור במוזיאון. משם חזרנו לבית המלון כי גם היינו חייבים לעשות צ'ק אין לטיסה של מחר.

ארוחת ערב אכלנו ב Waffle House שבמרחק הליכה מהמלון. בהחלט נחמד ומשביע.